קוגמאן נ' בזק - חברה ישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

זוהי תביעה קטנה שהגיש התובע נגד הנתבעת (להלן "בזק") ובה הוא דורש פיצוי על כך שבמשך למעלה משבועיים נותקו קו הטלפון והאינטרנט של בזק בביתו.

התובע טוען כי הניתוק החל ביום 19.5.12 והסתיים רק ביום 4.6.12 בערב. הדבר גרם לו ולמשפחתו עגמת נפש וסבל. לטענתו, הוא ובני משפחתו מבצעים את רוב שיחותיהם מקו בזק, כאשר שני ילדיו מתגוררים בארה"ב והוא נוהג ליצור עמם קשר פעמיים עד שלוש ביום ועל כן במשך תקופת הניתוק הוא נאלץ להתקשר אליהם באמצעות הטלפון הסלולארי שלו, דבר שהגדיל את חשבונו. כמו כן, אשתו של התובע הינה מורה המנהלת את שיחות הטלפון עם הורי תלמידיה מידי ערב, ובשל הניתוק היא נאלצה לקיים את אותן שיחות באמצעות הטלפון הסלולארי והורי התלמידים אף התקשו להשיגה, דבר שפגע במהלך השוטף של עבודתה. בנוסף בנותיו של התובע לא יכלו להשתמש באינטרנט בתקופה זו, כאשר אחת מהן הייתה בעיצומם של מבחני הבגרות ועל כן נמנע ממנה להשתמש באינטרנט לצורך לימוד והיא נאלצה לבקש טובה מחברים ומבני משפחה. התובע טוען כי לאורך כל אותה תקופה לא הייתה התייחסות מצד בזק - בתאריך 21.5. נשלח אליו מסרון שהתקלה תטופל מרחוק, ב- 23.5 הבטיחו שהתקלה תטופל עד "תחילת שבוע הבא", ב- 24.5 נאמר "עד סוף שבוע הבא", בתאריכים 27-28/5 חל חג השבועות במהלכו היו התובע ובני משפחתו מנותקים מקו בזק ומאינטרנט, ביום 29.5 שוב התקשר התובע ונאמר לו שהעניין בטיפול, ב- 31.5 ביקרה אשת התובע בתחנת בזק בטבריה ונאמר לה שלא ניתן לעשות דבר וכי יחזרו אליה ומיום זה התקבלו בבית התובע צלצולים ללא מענה שהטרידו והתישו את התובע ואת משפחתו. רק ביום 4.6.12 בערב תוקן הקו. בעקבות התנהלות זו, התנתק התובע מבזק, דבר שגרם לו להוצאות המעבר לחברה אחרת.

בזק טוענת בכתב ההגנה כי התובע פנה לנציגיה רק ביום 21.5.12 והלין על תקלה בקו. עוד באותו יום הגיע טכנאי לשטח וקבע כי יש להעביר כבלים חדשים במקום עקב שריפה. בזק פעלה ללא דיחוי כדי להביא את התקלה לידי תיקון ולמזער את אי הנוחות שנגרמה לתובע. ביום 21.5.12 הובהר לתובע כי הצפי לתיקון הוא ביום 10.6.12 והתובע יכול היה להיערך בהתאם על מנת למזער את הנזק ולחסוך אי נעימות. עוד טוענת בזק כי עומד לה הפטור הקבוע בסעיפים 40 ו- 41 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן "חוק התקשורת"), מאחריות לנזקים שכביכול נגרמו לתובע, שכן אלו לא נבעו מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בזק ועובדיה. הטיפול בתקלה הסתיים ביום 4.6.12 והתובע זוכה בחשבון הטלפון שלו באופן יחסי בגין דמי השימוש לתאריכים 21.5-4.6 בסך של 87.47 ₪. הנזקים הנטענים על ידי התובע הינם מעל ומעבר לכל אמת מידה ריאלית ומדובר בניסיון לעשות עושר ולא במשפט. בזק אף ניסתה להציע פשרה לתובע אך הוא לא הסכים להצעותיה.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובע ונציגת בזק. לאחר ששמעתי את עדותם ואת טענותיהם ועיינתי במסמכים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל, אך לא במלוא סכומה. על פי תקנה 15(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

אין חולק כי קו הטלפון והאינטרנט שבזק הייתה מחויבת לספק לתובע, נותקו.

התובע טוען כי הניתוק החל ביום 19.5.12, אך על פי הדו"ח המפורט שהמציאה בזק, תלונת התובע בעניין התקבלה ביום 21.5.12 בשעה 11:45.

אין חולק כי הניתוק הסתיים רק ביום 4.6.12, משמע - מיום התלונה (המוכחת) חלפו שבועיים ימים, במהלכם חל חג השבועות.

ניתוק כזה של קו הטלפון ושל האינטרנט, לפרק זמן כזה שלמצער ולשיטת בזק נמשך שבועיים ימים, יש בו משום הפרה של ההסכם בין הצדדים וכן הפסקת שירות בזק המצדיקה פיצוי התובע על הנזק הישיר שנגרם לו, כקבוע בסעיף 40(1) לחוק התקשורת.

באשר לסכום הפיצוי - מקובלת עלי טענת בזק כי סכום התביעה מופרז, כאשר התובע אף לא תמך את טענותיו באשר לנזקים שנגרמו לו בכל ראיה שהיא. מאידך גיסא, מקובלת עלי טענת התובע ולפיה הסכום בו זוכה חשבונו על ידי בזק בעקבות הניתוק (87 ₪) הוא סכום זעום שאין בו כדי לשקף את הנזק שנגרם לו ולבני משפחתו.

התובע טען בבית המשפט כי עיקר הפיצוי הנדרש על ידו הינו עבור עגמת הנפש שנגרמה לו ולבני משפחתו בשל אותו ניתוק וסבורני כי בנסיבות העניין, אכן יש מקום לפסוק לתובע פיצוי בסכום כולל אשר יש בו כדי להלום את הנזק שסביר שנגרם לו בשל אותו ניתוק, כולל בגין עגמת הנפש.

על יסוד האמור לעיל, הריני מקבלת את התביעה, אם כי לא במלוא סכומה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של 3,000 ₪, אשר ישולם לתובע בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק דין זה לנתבעת, אחרת – יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.